הגדרה המשפטית של משמורת מתייחסת לחזקה הפיסית על הילד. במילים פשוטות- מי שמקבל משמורת מקבל את הילדים. ההורה המשמורן אחראי לכך שלילד תהיה קורת גג, אוכל, לבוש וחינוך וכן אחראי לביטחונו במשך מרבית מהזמן.
הנטייה של בית המשפט הינה להעניק משמורת ילדים לאם מתוך מחשבה כי טובת הילד היא להיות בחזקת אימו, בייחוד כאשר מדובר על ילדים קטנים. הרעיון הזה מגיע מתוך התא המשפחתי הישן שבו תפקיד האב הוא לצאת לעבוד ולדאוג לכלכלת משפחתו ותפקיד האם הינו לתפעל את משק הבית ולגדל את הילדים.
עולם מודרני, היפוכי תפקידים ותאי משפחה חדשים
העולם המודרני הביא עימו תהפוכות רבות- יותר ויותר נשים יוצאות לעבוד, יותר ויותר גברים מעדיפים לחזור מוקדם מהעבודה או להישאר בבית עם הילדים ואף הקמת משפחות מזן חדש. כאשר מנסחים הסכם גירושין יש לפתע נושאים חדשים אליהם יש לשים לב:
מי מההורים עובד יותר שעות? במידה וזו האם האם לא עדיף לילד להיות אצל האב?
מי מההורים מתפקד כהורה המחנך? מי לקח על עצמו את תפקיד המחנך?
בנוסף העולם המודרני הביא עימו תאים משפחתיים חדשים: זוגות גאים, נישואים שניים, ילדי מבחנה. לכל הנושאים הללו יש לשים משקל ייחודי כשבאים לנסח הסכם גירושין הוגן.
כיצד מתחלק הטיפול בילדים לאחר הגירושין?
גם היום בתי משפט מעדיפים להעניק משמורת לאם ובמקרים כאלה האב רואה את ילדיו במסגרת הסדרי ראיה שנקבעים מראש וכן עליו לשלם מזונות ילדים בהתאם להכנסתו ולצרכיו של הילד.
במקרים מיוחדים בהם רוצים ההורים משמורת משותפת הם יחלקו בעלויות בצורה שווה וישלמו מזונות בסכומים שווים, הסדר מסוג זה יכול להתקיים רק כאשר מדובר על הורים ביחסים טובים ואוהדים.
כאשר מדובר בתא משפחתי שונה- הורות גאה או ילד מנישואין שניים יצטרך בית המשפט להחליט לפי טובת הילד ולבחון כיצד יתפקד וישתלב הילד אצל כל אחד מן ההורים.
אח-לגבר: פורטל הגבר המתגרש
